ההיסטוריה של הקקאו עתיקת יומין וארומטית לאורך כל דרכה. משקה הצ'וקולאטה, למשל, מוכר כבר מתקופת האצטקים שידעו לתבל את משקה הקקאו שלהם בתבלינים שונים. והתוצאה: משקה אנרגטי וטעים במיוחד
הקקאו הוא אחד מהמשקאות עליהם יש קונצזוס בעולם. כמעט כולם אוהבים אותו ואין לו באמת גיל. הוא משקה מנחם, טעים וריחני במיוחד. והבונוס: הוא תורם לנו גם בריאותית.
הקקאו התגלה לראשונה בהרי האנדים ובני המאיה היו אלו שהביאו למרכז אמריקה. משם קצרה הייתה הדרך להשתלבותו בתרבויות שונות כמו האצטקים שסחרו בו והשתמשו בו ככסף. פולי הקקאו שגידלו שולבו במשקאות שהכינו יחד עם תבלינים שונים או דבש. התוצאות שמחו את כל מי שלגם מהם ונהנה מפרץ של אנרגיה ואנחנו מניחים שגם מצב רוח טוב. בכל זאת, מדובר בקקאו.
במהלך המאה ה – 16 הגיעו פולי הקקאו למקסיקו בזכות הספרדים ולימדו אותם להנות מיתרונותיו. רק כ – 150 שנים אחרי הפך הקקאו למשקה פופולרי בערי אירופה השונות.
הקקאו מכיל אלקלואיד – טאוברומין הידוע כמעורר  ועדין יותר מאלקלואיד – קפאין. לכן, משקה הקקאו מתאים גם לכאלה ששתיית הקפה אינה מומלצת עבורם.
הטאוברומין הינו בעל השפעה נמוכה על מערכת העצבים אך ממריץ את מערכת הנשימה ומערכות הלב. לכן,  הקקאו מומלץ במיוחד בחולים במחלות ריאות. בנוסף לכך הקקאו מגן על השיניים מנזקי הסוכר המתוק. כמו כן, הקקאו נחשב לאנטידפרסנט – נוגד דיכאון מעולה.
חוקרים אמריקאים מצאו כי למרות שהקקאו נחשב בעל ערך קלורי גבוה יותר מקפה או תה, הקקאו אינו  משמין. הסיבה פשוטה: צריכה קטנה מהקקאו גורמת לתחושת שובע לאורך זמן.
הקקאו הינו חלק ממרכיבי השוקולד ושניהם מומלצים במיוחד לעובדים בעבודה פיזית ולתלמידים בכל הגילים.